מאז שמגפת הקורונה פרצה בסין בחודש דצמבר 2019, והגיעה לישראל בסביבות פברואר-מרץ 2020, נכנסנו למצב של מגננה או המתנה עד שיפותח חיסון. חלק מהמגננה הזו כלל סגרים, ריחוק חברתי ושימוש במסכות. ההמתנה הזו הגיעה בישראל לסיומה לקראת דצמבר 2020, עם פתיחת מבצע החיסונים היעיל בעולם כנגד נגיף הקורונה. כיום, בחודש אפריל, מעל מחצית האוכלוסייה התחסנה, ומספר החולים, המאושפזים והמתים מהמחלה נמצא בצניחה (https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/general).

כבר בחודש מרץ 2020, כאשר נגיף הקורונה התפשט במדינות רבות בעולם, החלו חברות רבות לבצע ניסויים קליניים בבני אדם בכדי לבחון חיסונים כנגד הנגיף. מהירות הפיתוח לא מפתיעה, משום שפיתוח חיסונים, במיוחד חיסוני mRNA, הינו מהיר ביחס לפיתוח תרופות פרמקולוגיות. מתוך כלל טכנולוגיות החיסון הקיימות, טכנולוגיית חיסון ה mRNA שהבשילה בעשורים האחרונים הינה המהירה ביותר, ועל כן היתה הראשונה להיות מופצת בעולם ובישראל. טכנולוגייה זו הינה גם המותאמת ביותר להתמודדות באופן מהיר עם מוטציות שעלולות להופיע בעתיד.

עם הפצת החיסון בישראל, אחת השאלות הראשונות שעלו היתה מהן תופעות הלוואי ומה שכיחותן. לאחר כל חיסון, רוב המחוסנים מרגישים תופעת לוואי כלשהי, כגון נפיחות, חום, כאבי פרקים, וכו׳. תופעות הלוואי הללו שכיחות למדי, במיוחד כאבים מקומיים וחום. הכאב באתר ההזרקה עשוי להימשך מס׳ שעות עד יומיים. אין דרך לצפות אצל מי יתרחשו תופעות לוואי, וגם לא נמצא מתאם בין עוצמת תופעות הלוואי לבין מידת יעילות החיסון.

 

החיסון ופעילות גופנית

החיסון עצמו, אלא אם מלווה בתופעות לוואי חריפות שמצריכות נטילת משככי כאבים, איננו מפריע להתנהלות יומיומית כדוגמת פעילות ספורטיבית – אימוני ריצה. למעשה, פעילויות יומיומיות לא מפריעות ליעילות החיסון, מערכת החיסון יודעת לפעול גם בזמן שאנחנו ישנים, פעילים וכד׳. הדבר נכון גם לכיוון ההפוך, החיסון לא מפריע ליכולת שלנו לבצע פעילות גופנית כמו ריצה.

 

לעומת החיסון, אדם שנדבק בנגיף נשימתי, כדוגמת נגיף הקורונה, כן מסתכן בשיבוש התנהלות הפעילות הגופנית למשך מס׳ שבועות, והדבר משמעותי במיוחד אצל כ 10% מהאנשים שהם כן סימפטומטים למחלה. אותם 10% מהאנשים שחווים סימפטומים, יחוו סימפטומים לטווח ארוך, כגון עייפות כרונית, אובדן חוש טעם וכאבים כחלק מתופעה שנקראת Long Covid. אנשים אלה מנוטרלים למשך מספר חודשים ארוכים, ולמעשה מנועים מלקיים אורח חיים תקין, לעבוד וכד׳.

 

לסיכום, התחסנות אינה פוגעת ביכולות התנהלות יומיומיות כולל פעילות גופנית וההפך, ולמעשה התחסנות מקטינה את הסיכון שבשיבוש מהלך החיים הרגיל שלנו שעלול להתרחש כתוצאה מהידבקות בנגיף הקורונה.

 

שאלות ותשובות לגבי החיסון:

שאלה

תשובה

האם החיסון מפריע לפעילות גופנית?

החיסון אינו מפריע לפעילות גופנית יומיומית, אלא אם מלווה בתופעות לוואי חריפות שמצריכות נטילת משככי כאבים (תופעת לוואי שאיננה שכיחה).

האם בעת חיסון, פעילות גופנית ומערכת החיסון יכולות להפריע זו לזו?

פעילויות יומיומיות לא מפריעות ליעילות החיסון, מערכת החיסון יודעת לפעול גם בזמן פעילות גופנית כמו ריצה.

האם החיסון מכיל חומרים ממריצים (משפרי ביצוע)?

לא. התרכיב של חיסוני הmRNA  של חברות פייזר ומודרנה אינם מכילים חומרים ממריצים. החומרים שנמצאים בתרכיב אינם משפיעים על תהליכים אנאבוליים/קטבוליים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

* הכותב, איתן אוקון, הינו פרופ׳ לנוירו-אימונולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. הרצאות והסברים לגבי נגיף הקורונה, חיסונים כנגד קורונה ונושאים מדעיים נוספים ניתן למצוא בערוץ היוטיוב שלו: RockYourLab

https://www.youtube.com/channel/UCVAqn34sJ2fV2QNWGRk_JAg