לפני 113 שנה נקבעו מבנהו ועקרונותיו של קרב העשר, המשלב מגוון יכולות ותכונות, ומלך שבדיה כינה את המנצח באולימפיאדת סטוקהולם, ג'ים תורפ, בתואר "מלך האתלטים". מאז ליווה כינוי יוקרתי זה את האלופים האולימפי והעולמי.
מנגד, תחרות קרב-הרב לנשים עברה תהפוכות רבות, ולא נהנתה מיוקרה דומה. בתחילה היה זה קרב חמש, ששיקף בעיקר כישורי מהירות, וגם עם השינוי לקרב שבע ב-1981, עדיין אופי המתחרות נותר כשהיה. יצויין כי במסגרת המגמה להשוות בין תוכניות המקצועות לשני המינים (כמובן תוך שמירת הבדלי גובה המשוכות ומשקלי המכשירים ), נעשה ניסיון להנהיג קרב עשר גם לנשים, אך כאן הרים הפמיניזם ידיים ( בדיוק כמו בעניין הטוב מחמש מערכות בטורנירי ה"גראנד סלאם " גם לטניסאיות).
מי ש"הרגה" את קרב השבע כמעט מהולדתו היתה ג'קי ג'וינר-קרסי, אתלטית-על שמאמנה-בעלה בובי דאג לה לדיאטה דומה לזו של גיסתה פלו-ג'ו. ג'קי העלתה את השיא לשחקים (7291 נק') שאף ילודת-אשה אחרת שעוברת בדיקות לא תתקרב אליהם. למעשה, ב-37 השנים מאז פלאיה של ג'קי, רק ארבע חצו את גבול ה-7000 נק', ואף זאת במעט: לריסה טורצ'ינסקאיה ב-1989, קרולינה קלופט ב-2007, נפיסאטו תיאם ב-2017, ואנה הול, אלופת העולם הטריה, השנה. אנה צעירה דיה כדי לחלום על גבול ה-7100, אך מעבר לכך יהיה בבחינת חלום באספמיה
