שלום,

שלום,

400 מ' נשים, לאן?

שיא העולם ב-400 מ' נשים מחזיק שנים רבות. עתה יש מי שמתקרבות לשיא העולם.

מזה ארבעה עשורים עומד על מכונו שיא העולם ב-400 מ' נשים, 47.60 שנ' של מריטה קוך, אתלטית מדהימה אך שגם הולעטה בתכשירים אסורים. היא קיזזה אז 39 מאיות משיאה של ירמילה קרטוחווילובה, שנחשדה לצד הסטרואידים גם בגבריות. מי שהכי התקרבה מאז לגבול 48 השנ' היתה קרה סלבה נאסר (48.14).
סידני מקלכלין-לברון היא מלכת ה-400 משוכות מאז 2021, ושיפרה את שיא העולם במקצוע זה שש פעמים, עד 50.37. על האידיליה העיבו רק העובדה שמאמנה הוא בובי קרסי (מי שטיפח בעבר הרחוק את פלורנס גריפית וג'קי ג'וינר, חשודות כבדות אף הן), והרינונים על כך שמיעטה בתחרויות ולכן גם בבדיקות – ובמיוחד לא במקצועות משניים.
השנה החליטה סידני לאתגר את עצמה ב-400 מ' ללא משוכות מול האלופה האולימפית והעולמית במקצוע זה, מריליידי פאולינו. העימות ביניהן אתמול הפיק את המירב משתיהן, והביא להכפלת הרשומות עם קידומת 47. סידני קבעה שיא אליפות 47.78 שניות (18 מאיות בחבד מבשיא העולמי) ומריליידי שניה עם 49.98 שניות.
היתה זו מדליית הזהב השמינית של ארה"ב בטוקיו, כאשר חמש וחצי מהן היו תוצרת נבחרת הנשים האדירה. מנגד, דווקא אמש ניכרה חולשת הגברים בחוזקות המסורתיות שלהם, כאשר ב-400 מ' סיים הנציג היחיד שהעפיל במקום שביעי בגמר, ובמרחק הכפול לא תהיה לארה"ב כל נציגות בגמר, חודשיים אחרי שכולם הפליאו במבחנים האמריקנים. אבל העיקר שיהיה להם נואה ליילס…